סקיל: עיצוב אתר בעברית
כיוון עיצוב לאתר בעברית שלא נראה כמו תבנית: פונטים עבריים, ימין-לשמאל, ובדיקה סופית.
איך משתמשים: מורידים את הקובץ, ומתקינים אותו בכלי ה-AI שלכם לפי המדריך לסקילים. אחרי ההתקנה הכלי מפעיל את הסקיל לבד, כשהבקשה שלכם מתאימה לתיאור שלו.
הטקסט המלא של הסקיל
מטרה
בלי כיוון, מודל בוחר את האפשרות הבטוחה ביותר, והיא גם הנפוצה ביותר: אותו גרדיאנט, אותו פונט, אותם שלושה כרטיסים. בעברית זה בולט עוד יותר, כי רוב הדוגמאות שהמודל מכיר הן אנגליות, והוא מתרגם אותן לימין-לשמאל בלי להתאים טיפוגרפיה, ריווח וכיוון. הסקיל מחליף את ברירת המחדל בתהליך: מקורות השראה, כיוון כתוב שמאושר לפני קוד, מערכת עיצוב קטנה, ובנייה חלק אחרי חלק עם בדיקה בעיניים.
מתי להשתמש
- "תעצב לי אתר / דף נחיתה / עמוד בית" בעברית.
- "האתר נראה כמו AI", "נראה כמו תבנית", "תעשה שזה ייראה מקצועי".
- שיפור של אתר קיים בלי לשנות את התוכן שלו.
מתי לא
- כשיש ספר מותג או מערכת עיצוב קיימת: עובדים לפיהם, ומשתמשים כאן רק בחלק על עברית ובבדיקה הסופית.
- דרישות חוק, אבטחה ונגישות מלאה: לזה יש את הסקיל
hebrew-site-requirements.
שלב 1: שאלות (הודעה אחת)
- מי הקהל, ומה הפעולה האחת שהעמוד צריך להשיג.
- שלוש מילים שמתארות איך העסק רוצה להרגיש (למשל: חם, מדויק, שקט).
- חומרי מותג קיימים: לוגו, צבעים, פונט, צילומים של העסק.
- שניים או שלושה אתרים או צילומי מסך שהמשתמש אוהב, ומה בדיוק הוא אוהב בכל אחד: צבע, פונט, מבנה או ריווח.
- מה הוא לא רוצה לראות.
אין דוגמאות? להציע שלושה כיוונים שונים באמת זה מזה (לא שלוש גרסאות של אותו עמוד), כל אחד בשלוש שורות, ולתת לבחור.
שלב 2: קריאת ההשראה
מכל דוגמה לוקחים עיקרון, לא העתק. לכתוב למשתמש מה נלקח מכל אחת:
- מבנה: כמה עמודות, איפה הכותרת, כמה אוויר בין חלקים.
- טיפוגרפיה: יחס הגדלים בין כותרת לגוף, משקלים, אורך שורה.
- צבע: כמה צבעים באמת יש שם, ואיפה צבע ההדגשה מופיע.
- מה הופך את הדוגמה לזכירה.
לא מעתיקים לוגו, איורים, צילומים, ניסוחים או פריסה מזוהה של מותג.
שלב 3: כיוון עיצוב כתוב, לאישור
לפני קוד, להציג ולחכות לאישור:
- אופי: משפט אחד.
- צבעים: רקע, טקסט, צבע הדגשה אחד, וצבע משני אם צריך. לכל אחד קוד, ויחס הניגודיות של הטקסט על הרקע (4.5:1 לפחות לטקסט רגיל).
- טיפוגרפיה: פונט לכותרות ופונט לגוף, עם המשקלים והגדלים. לציין את רישיון הפונט.
- פריסה: רוחב תוכן מרבי, רשת, וקצב הריווח האנכי.
- אלמנט חתימה אחד: הדבר שיזכרו מהעמוד. למשל כותרת ענקית במשקל כבד, פס צבע אנכי, צילום בחיתוך לא רגיל, או מספור גדול של החלקים.
- מה לא נעשה: שלוש עד חמש החלטות מפורשות.
שלב 4: מערכת עיצוב קטנה
לשמור את ההחלטות כמשתני CSS בקובץ אחד, וכל עמוד משתמש רק בהם:
- צבעים בשמות לפי תפקיד (
--bg,--ink,--accent,--line), לא לפי גוון. - סולם גדלים של 5 עד 7 מדרגות, וסולם ריווח קבוע. בלי ערכים חד-פעמיים.
- רדיוס פינות אחד או שניים, ועובי קו אחד.
- מצב כהה רק אם המשתמש ביקש, ואז עם אותם שמות משתנים.
שלב 5: בנייה חלק אחרי חלק
- לבנות חלק אחד (החלק העליון של העמוד תחילה), להריץ, לצלם ב-3 רוחבים (375, 768, 1280) ולהסתכל על הצילום לפני שממשיכים.
- לתקן רק את מה שהמשתמש סימן. לא "לשפר" חלקים שכבר אושרו.
- לשמור בגיט כל חלק שאושר.
- תוכן אמיתי מההתחלה. טקסט דמה מסתיר בעיות של אורך שורה ושל שבירת כותרות בעברית.
עברית וימין-לשמאל
רוב הטעויות שמסגירות אתר שנבנה ב-AI נמצאות כאן:
- פונט עברי בשמו, וראשון ברשימה. ההנחיות המקובלות נגד עיצוב גנרי אומרות "בחר פונט ייחודי במקום Inter". בעברית זה מתהפך: לפונט לטיני ייחודי אין אותיות עבריות, והדפדפן משלים אותן מפונט המערכת, שהוא התוצאה הגנרית ביותר שיש. לכן נוקבים בפונט עברי במפורש, שמים אותו ראשון ב-
font-family, ומוודאים שקובץ הפונט כולל את טווח העברית. לבדוק גם שהלטינית שלו נראית טוב, כי בכל אתר עברי יש מילים באנגלית ומספרים. - פונטים חינמיים לשימוש מסחרי (Google Fonts, רישיון OFL):
- גוף נקי: Heebo, Assistant, Noto Sans Hebrew, IBM Plex Sans Hebrew, Rubik.
- כותרת עם אופי: Frank Ruhl Libre (סריף קלאסי), Noto Serif Hebrew, Secular One, Suez One, Karantina (צר ודחוס), Bellefair.
- זוגות לדוגמה: Frank Ruhl Libre לכותרות עם Assistant לגוף; Karantina לכותרות עם Heebo לגוף; IBM Plex Sans Hebrew לשניהם במשקלים רחוקים זה מזה.
- עוד זוגות: Suez One עם Noto Sans Hebrew; Bellefair עם Assistant דק; Noto Serif Hebrew כבד עם Noto Sans Hebrew; David Libre לשניהם, לאתר משפטי או אקדמי.
- Heebo, Assistant ו-Rubik הם המקבילה העברית של Inter: פונטים טובים לגוף, שמודל בוחר בהם בדרך כלל. כפונט יחיד, במשקל רגיל, גם לכותרת וגם לגוף, הם לא יבדלו את האתר.
- פונט עם משקל אחד (Secular One, Suez One, Bellefair) מתאים לכותרות בלבד.
- ריווח אותיות מתחיל מאפס. שני הרגלים של עיצוב לטיני מזיקים בעברית: הצמדה של אותיות בכותרות גדולות (האותיות העבריות רבועות ונדבקות), וריווח רחב בתוויות קטנות (מפרק את המילה).
- אין אותיות רישיות, ולרוב הפונטים העבריים אין כתב נטוי אמיתי.
text-transform: uppercaseלא עושה כלום בעברית, ו-italicמייצר הטיה מלאכותית. הדגשה נעשית במשקל, בגודל או בצבע. - גודל גוף 17 עד 18 פיקסלים. אותיות עבריות נראות קטנות מלטיניות באותו גודל. יישור לימין ולא
justify, שיוצר חורים בין המילים. - גובה שורה 1.6 עד 1.8 לגוף, ו-1.15 עד 1.3 לכותרות גדולות. אורך שורה של 55 עד 75 תווים.
- משקלים: כותרת עברית גדולה נראית טוב במשקל 700 עד 900. משקל דק מאוד בגודל קטן קשה לקריאה.
- ניקוד: רק כשצריך, ולבדוק שהפונט תומך בו.
- כיוון:
dir="rtl"ו-lang="he"על תג ה-html, לאtext-align: rightעל הגוף. מאפייני CSS לוגיים (padding-inline,inset-inline-start,text-align: start). חצים, פירורי לחם וקרוסלות מתהפכים. לוגו, נגן וידאו, מספרי טלפון וקוד לא מתהפכים. - החץ בסוף הכפתור. הסימן "→" אחרי "קראו עוד" מצביע בעברית אחורה. או שהופכים אותו, או שמוותרים עליו.
- מה שלא מתהפך לבד:
leftו-rightמוחלטים,translateX, גרדיאנט עםto right, הצללה עם היסט אופקי, ואנימציות כניסה מהצד. לבדוק כל אחד. - שילוב אנגלית ומספרים: לעטוף ב-
bdiאו ב-dir="ltr"מספרי טלפון, מיילים, מחירים עם יחידות ושמות מוצרים באנגלית, כדי שסימני פיסוק לא יקפצו לצד הלא נכון. - העין מתחילה מימין למעלה. הכותרת והכפתור הראשי שם. בפריסת שתי עמודות, התוכן העיקרי מימין.
- מיקרו-טקסט בעברית טבעית: "לתיאום שיחה" ולא "קבל את ההצעה שלך עכשיו". בלי תרגום מילולי של ניסוחים שיווקיים מאנגלית.
תנועה
- תנועה משרתת הבנה: מה חדש על המסך, מה קשור למה. לא קישוט לכל אלמנט.
- כניסה אחת לכל אלמנט, 200 עד 600 אלפיות שנייה, בהאטה רכה. בלי קפיצות ובלי תנועה שחוזרת בלולאה ליד טקסט.
- חשיפת כותרת בעברית: לפי מילים או שורות, לא לפי אותיות. פיצול לאותיות עלול להפריד ניקוד מהאות, ובלי תווית עם הטקסט המלא הוא מקשה על קוראי מסך.
- אנימציה בגלילה רק לחלקים שמתחת לקו הגלילה. הכותרת הראשית מופיעה מיד: כותרת שמתחילה שקופה ומחכה לסקריפט מעכבת את מדד הטעינה שגוגל מודד (LCP).
- צירוף באנגלית או מספר בתוך כותרת שמפוצלת למילים: לעטוף ב-
dir="ltr"ולהוציא מהפיצול, אחרת סדר המילים בו עלול להתהפך. - לכבד "הפחתת תנועה": במצב הזה התוכן מופיע במקומו בלי אנימציה.
- להנפיש רק
transformו-opacity. לא להוסיף ספריית אנימציה בשביל שתי כניסות שאפשר לעשות ב-CSS. - לא מוסיפים אנימציה שלא התבקשה. מותר להציע, ולחכות לאישור.
בדיקה סופית: האם זה נראה כמו תבנית
לעבור על הצילומים ולענות בכנות. כל "כן" מתוקן או מוסבר:
- גרדיאנט סגול-כחול או "זוהר" כרקע בלי סיבה מהמותג?
- אותו פונט בכל מקום, באותו משקל?
- שלושה כרטיסים זהים עם אייקון בעיגול מעל כל כותרת?
- כרטיס בתוך כרטיס בתוך כרטיס? צל על כל דבר?
- טקסט אפור בהיר על רקע צבעוני?
- כותרת ראשית שיכולה להתאים לכל עסק ("הפתרון החכם לעסק שלך")?
- אימוג'י במקום אייקונים, או אייקונים מכמה סגנונות?
- הכול ממורכז, כולל פסקאות ארוכות?
- כל החלקים באותו גובה ובאותו מבנה, בלי שינוי קצב?
- תמונות סטוק של לחיצת ידיים, או תמונות AI עם אנשים שלא קיימים?
- האם העמוד נופל לאחת מחמש התבניות שמודלים חוזרים אליהן: (1) רקע שמנת, כותרות בסריף והדגשה בטרקוטה; (2) רקע כמעט שחור עם צבע זוהר אחד; (3) "עיתון" של קווים דקים ועמודות צפופות; (4) שורת כרטיסים זהים עם אותה הצללה רכה; (5) תוויות קטנות באותיות רישיות מרווחות, עם חץ על כל קישור? תבנית כזו מותרת כשהמשתמש ביקש אותה או כשהיא נובעת מהמותג, ולא כברירת מחדל.
- האם החלק העליון נפתח במשהו ששייך לעסק הזה (המוצר, המקום, המספר שלו), או בתבנית "כותרת גדולה, שורת משנה, שני כפתורים" שמתאימה לכל עסק?
- האם אפשר לזהות את אלמנט החתימה מהכיוון שאושר?
- בנייד (375): שום דבר לא גולש לצדדים, כפתורים בגובה 44 פיקסלים לפחות, והכותרת לא נשברת באמצע צירוף.
פורמט הפלט
- כיוון העיצוב לאישור (שלב 3).
- אחרי אישור: קובץ המשתנים, ואז החלקים אחד אחד, כל אחד עם צילום ב-3 רוחבים.
- בסוף: תוצאות הבדיקה הסופית, רשימת הפונטים והנכסים עם הרישיון של כל אחד, ומה נשאר פתוח.
כללים
- לא מעתיקים עיצוב, לוגו, איורים או טקסט של אתר אחר.
- לא ממציאים המלצות לקוחות, מספרים, לוגואים של "לקוחות" או תמונות של צוות.
- ניגודיות ונגישות לא מוקרבות בשביל מראה.
- מומלץ סקיל עיצוב אחד לפרויקט. ההנחיות של סקילי עיצוב שונים סותרות זו את זו בחלקן, והתוצאה עלולה להיות לא צפויה.
- הבריף מנצח: אם המשתמש ביקש במפורש כיוון שנמצא ברשימת התבניות, מבצעים אותו היטב.
- כשהמשתמש מבקש "כמו האתר של X": לקחת עקרונות, ולהסביר שהעתקה של עיצוב מזוהה היא סיכון משפטי.
דוגמה
קלט: "דף נחיתה לרואת חשבון עצמאית בירושלים. צירפתי שני צילומי מסך שאני אוהבת."
פלט (כיוון לאישור):
- אופי: מדויק, רגוע, בגובה העיניים. משרד קטן שמכיר כל לקוח בשמו.
- צבעים: רקע אפור קר ובהיר
#F3F6F5, טקסט#15232B(ניגודיות 14.8:1), הדגשה אחת בכחול-ירוק עמוק#0E5A6B, לכפתורים ולסימונים בלבד (טקסט לבן עליו: 7.8:1). - טיפוגרפיה: IBM Plex Sans Hebrew, משפחה אחת בשני משקלים רחוקים: 700 לכותרות ו-400 לגוף בגודל 18. רישיון OFL.
- פריסה: עמודה אחת ברוחב 680, מיושרת לימין.
- אלמנט חתימה: במקום תמונה, החלק העליון נפתח בפס של 12 החודשים שעליו מסומנים מועדי הדיווח של השנה. זה שייך רק לעסק הזה.
- לא נעשה: גרדיאנטים, אייקונים בעיגולים, תמונות סטוק, שורת כרטיסים זהים, אנימציית כניסה לכל פסקה, ורקע שמנת עם סריף.
- מהצילום הראשון נלקח הריווח הנדיב בין החלקים. מהשני נלקח השימוש בצבע הדגשה אחד בלבד.
- לבדיקה מולך: את רשימת המועדים המדויקת אני צריך ממך. לא אמציא תאריכים.