סקיל: דרישות לפני בניית אתר

מה לדרוש מכלי AI לפני שהוא בונה אתר לעסק בישראל: אבטחה, נגישות, פרטיות, דיוור וטפסים, ודוח בדיקה בסוף.

אתריםשם: hebrew-site-requirementsחינםAgent Skills

איך משתמשים: מורידים את הקובץ, ומתקינים אותו בכלי ה-AI שלכם לפי המדריך לסקילים. אחרי ההתקנה הכלי מפעיל את הסקיל לבד, כשהבקשה שלכם מתאימה לתיאור שלו.

הטקסט המלא של הסקיל

מטרה

כלי AI בונה בדיוק את מה שביקשו ממנו. מה שלא ביקשו (הגנה על טופס, הצהרת נגישות, הסכמה לדיוור, גיבוי) פשוט לא יהיה שם, והאתר ייראה גמור בכל זאת. הסקיל דואג שהדרישות האלה ייכנסו לתוכנית לפני שורת הקוד הראשונה, ושבסוף יהיה דוח שמראה מה יושם, איפה, ומה נשאר לאדם לבדוק.

הסקיל אינו ייעוץ משפטי ואינו מחליף יועץ נגישות מורשה, עורך דין או בודק אבטחה. העובדות המשפטיות נבדקו מול נוסח החוק בנובמבר 2026, והן מנוסחות כיעדי עבודה. חוקים ותקנים מתעדכנים.

מתי להשתמש

  • "תבנה לי אתר / דף נחיתה / חנות / מערכת" לעסק, לעמותה או לפרילנסר בישראל.
  • "מה צריך לבדוק לפני שהאתר עולה לאוויר?"
  • אתר קיים שנבנה ב-AI ורוצים לעבור עליו לפני השקה.

מתי לא

  • אב-טיפוס שנשאר על המחשב ולא נפתח לציבור: מספיקים אבטחה בסיסית וגיבוי.
  • שאלה משפטית ספציפית ("האם אני חייב ב..."): לומר מה כתוב כאן, ולהפנות לאיש מקצוע.

שלב 1: שאלות פתיחה (הודעה אחת)

לשאול רק את מה שחסר. התשובות קובעות אילו חלקים רלוונטיים:

  1. מי העסק: שם, סוג (עוסק פטור, עוסק מורשה, חברה, עמותה), מספר עוסק או ח.פ., ודרכי הקשר שיופיעו באתר.
  2. מה האתר עושה: תדמית בלבד, טופס פניות, הרשמה והתחברות, מכירה ותשלום, תוכן של גולשים.
  3. איזה מידע נאסף על אנשים, ומי מקבל אותו (מייל, CRM, גיליון, ספק דיוור). האם יש מידע רגיש: בריאות, מצב כלכלי, אמונה.
  4. האם יישלחו דיוור שיווקי, SMS או הודעות ווטסאפ.
  5. אילו שירותים חיצוניים רוצים (אנליטיקס, פיקסל פרסום, מפות, צ'אט, סליקה).
  6. כמה גולשים צפויים בו-זמנית, ואיפה האתר מתארח.
  7. אילו חומרי מותג יש: לוגו, צבעים, פונט עם רישיון, תמונות שהעסק צילם.
  8. מי מקבל פניות על נגישות ועל פרטיות אחרי ההשקה.

מה שהמשתמש לא יודע נשאר [להשלים]. לא מנחשים פרטי עסק, מספרי רישוי, כתובות או שמות.

שלב 2: תוכנית לאישור

להציג תוכנית קצרה ולחכות לאישור לפני קוד:

  • אילו חלקים מהרשימה חלים על הפרויקט ואילו לא, עם סיבה בשורה אחת.
  • מה ייבנה בכל שלב, ומה נקודת השמירה בסופו.
  • אילו שירותים חיצוניים ייטענו. לא מחברים שירות שהמשתמש לא אישר.

שלב 3: הדרישות

אבטחה

האחריות לאבטחת המידע נשארת על בעל האתר, גם כשהאתר נבנה ב-AI ומתארח אצל ספק.

  • סודות (סיסמאות, מפתחות, טוקנים) רק במשתני סביבה או בקובץ הגדרות שמחוץ לתיקייה הציבורית ומחוץ לגיט. לבדוק לפני כל העלאה למאגר.
  • מפתחות של שירותי AI, סליקה ודיוור נמצאים רק בשרת. הדפדפן פונה לשרת שלנו, והשרת פונה לספק.
  • כל נקודת קצה בשרת בודקת בעצמה: מי המשתמש, מה מותר לו, והאם הרשומה שייכת לו. שינוי של מזהה בכתובת לא חושף הזמנה או פרופיל של אדם אחר. הסתרת כפתור איננה הרשאה.
  • מסד נתונים בענן: כללי הגישה סגורים כברירת מחדל, ונפתחים רק למה שצריך.
  • קלט של משתמש לא נכנס לשאילתה, לפקודת מערכת או לדף בלי טיפול: שאילתות עם פרמטרים, קידוד פלט ב-HTML, ורשימה סגורה לערכים כמו מיון וסינון.
  • סיסמאות נשמרות רק כגיבוב איטי (argon2 או bcrypt). הגבלת ניסיונות התחברות, והודעת שגיאה אחידה שלא מגלה אם המייל רשום.
  • החלפת סיסמה מנתקת את שאר ההתחברויות. קישור איפוס חד-פעמי עם תוקף קצר.
  • עוגיות התחברות עם HttpOnly, Secure ו-SameSite. הגנת CSRF על כל פעולה שמשנה נתונים.
  • HTTPS בכל האתר, כולל הפניה אוטומטית מ-HTTP.
  • העלאת קבצים: רשימת סוגים מותרת, הגבלת גודל, שם אקראי, ושמירה במקום שלא מריץ קוד.
  • כותרות אבטחה: Content-Security-Policy שמתאים לשירותים שאושרו, X-Content-Type-Options, Referrer-Policy, ואיסור הטמעה במסגרת של אתר אחר. אחרי שה-CSP נכנס, לבדוק שכל שירות שאושר עדיין עובד, כי הוא חוסם בשקט.
  • אזור הניהול: לא בכתובת ברירת מחדל ולא במפת האתר, אימות דו-שלבי אם אפשר, ויומן של פעולות מנהל.
  • הודעות שגיאה לגולש לא מציגות נתיבים, שאילתות או גרסאות. הפירוט נכתב ליומן בשרת, בלי סיסמאות ובלי מידע אישי מיותר. גיבויים ויומנים לא יושבים בתיקייה ציבורית.
  • משתמשי דמו וסיסמאות ברירת מחדל לא עולים לשרת האמיתי.
  • תלויות: גרסאות נעולות, ובדיקת פגיעויות ידועות לפני השקה.
  • רישום של אירועי אבטחה, גם קטנים: מה קרה, מתי, ומה נעשה.

נגישות

  • יעד העבודה: התקן הישראלי ת"י 5568 חלק 1, שמבוסס על WCAG 2.0 ברמה AA עם התאמות ישראליות. בנייה לפי WCAG 2.1 או 2.2 טובה, אבל בהצהרת הנגישות מפנים לתקן הישראלי.
  • התאמה ישראלית שחשוב להכיר: כותרות לכל קטע (תגיות h בהיררכיה נכונה) הן חובה כאן, ולא המלצה.
  • lang="he" ו-dir="rtl", כותרת ראשית אחת, ואזורי header, nav, main, footer.
  • הכול עובד במקלדת, בסדר הגיוני, עם סימון פוקוס שנראה היטב. קישור "דילוג לתוכן" בראש העמוד. כפתור הוא button, לא div.
  • ניגודיות: 4.5:1 לטקסט רגיל ו-3:1 לטקסט גדול. אם צבע המותג לא עומד בזה, להציע גוון קרוב שעומד.
  • טקסט חלופי לתמונה שמעבירה מידע, ו-alt ריק לתמונה קישוטית. לא "תמונה של".
  • לכל שדה תווית גלויה. שגיאה מוצגת בטקסט ליד השדה, מקושרת אליו ומוכרזת לקורא מסך. לא רק בצבע.
  • כפתור שהוא רק אייקון מקבל שם שמתאר את הפעולה.
  • חלון קופץ: הפוקוס נכנס ונשאר בו, Esc סוגר, והפוקוס חוזר לכפתור שפתח.
  • הודעות שמופיעות בלי טעינת עמוד מוכרזות (aria-live). אנימציה אפשר לעצור, והיא מכבדת את ההגדרה "הפחתת תנועה".
  • אפשר להגדיל טקסט ל-200% בלי שתוכן ייחתך.
  • וידאו מוקלט עם דיבור מקבל כתוביות או תמלול.
  • מסמכים שמועלים לאתר (מחירון, תפריט, טופס) נגישים גם הם. PDF סרוק אינו נגיש.
  • עמוד הצהרת נגישות במקום בולט, מקושר מכל עמוד: אילו התאמות בוצעו, מה ידוע שעדיין לא נגיש ומה החלופה, דרך אמיתית לדווח על ליקוי או לבקש התאמה, ותאריך עדכון. אם נעשתה בדיקה עם קורא מסך, לציין עם איזה.
  • לא לכתוב "האתר עומד בתקן" או "נגיש לחלוטין". לכתוב מה נעשה ומה נבדק. קביעה של עמידה בתקן דורשת בדיקה מקצועית בידי אדם, למשל מורשה נגישות שירות.
  • לא להמציא "רכז נגישות". רכז נדרש רק בעסק עם 25 עובדים ומעלה. עסק קטן צריך פרטי קשר אמיתיים שמישהו עונה בהם.
  • תוסף או "סרגל נגישות" לא מחליף בנייה נגישה, ואין חובה להתקין אותו. זו עמדת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
  • בסוף: סריקה אוטומטית (axe או Lighthouse) ומעבר מלא במקלדת. לציין בדוח שסריקה אוטומטית מכסה רק כשליש מהבדיקה, ושהשאר דורש אדם.
  • פטורים: יש פטור לעוסק פטור ולעסק עם מחזור נמוך, ופטורים נוספים. הסקיל לא קובע אם העסק פטור. אם המשתמש אומר שהוא פטור, לרשום את זה בדוח ולהפנות למדריך של הנציבות.

פרטיות

  • לפני כתיבת מדיניות פרטיות, לסרוק את הקוד: מה כל טופס אוסף ולאן זה נשלח, אילו שירותים חיצוניים נטענים, ואילו עוגיות ואחסון מקומי נוצרים.
  • לשאול את המשתמש על מה שהקוד לא מגלה: מי מקבל את המידע, איפה הוא מאוחסן (כולל מחוץ לישראל), לכמה זמן, ומי איש הקשר.
  • ליד כל טופס שאוסף פרטים, הודעה קצרה או קישור בולט למדיניות, עם חמשת הפריטים של חובת היידוע בחוק הגנת הפרטיות: האם חובה למסור את המידע ומה קורה אם לא מוסרים; לאיזו מטרה הוא נאסף; שם העסק שאוסף ודרכי הקשר איתו; למי המידע נמסר ולמה; ושיש זכות לעיין במידע ולתקן אותו.
  • המדיניות מתארת את האתר הזה בלבד. כל משפט בה הוא התחייבות. לא מעתיקים תבנית, ולא מזכירים GDPR, קליפורניה או כלים שלא מותקנים.
  • לא כותבים "המאגר רשום בפנקס מאגרי המידע" או "ממונה הגנת הפרטיות שלנו" אלא אם המשתמש אישר שזה נכון. רוב העסקים הקטנים לא חייבים בשניהם.
  • לא כותבים "המידע מאובטח בתקן הגבוה ביותר". כותבים מה נעשה בפועל.
  • לאסוף רק את מה שנחוץ. שדה שאין לו שימוש (תעודת זהות, תאריך לידה) לא נכנס לטופס.
  • כלי מעקב ופרסום (אנליטיקס, פיקסלים) נטענים רק אם המשתמש אישר אותם, ומופיעים במדיניות בשמם.
  • עוגיות: בדין הישראלי אין חובת באנר בנוסח האירופי. אם יש כלי מעקב, מציגים הודעה קצרה עם הכניסה לאתר, עם קישור לפירוט. לא בונים באנר שכפתור "דחה" שלו לא עוצר שום סקריפט: כפתור כזה גרוע מהיעדר באנר.
  • שירות שהשרתים שלו בחו"ל (ענן, דיוור, אנליטיקס) הוא העברת מידע לחו"ל. מציינים אותו במדיניות.
  • דרך פשוטה לבקש עיון, תיקון ומחיקה של מידע, ומישהו שעונה.
  • בסוף: רשימת ההתחייבויות שהעסק לקח על עצמו במדיניות, וכל פער בינן לבין מה שהאתר עושה בפועל.

דיוור והודעות שיווקיות

  • תיבת ההסכמה לדיוור נפרדת מאישור התקנון, לא מסומנת מראש, ולא תנאי לשליחת הטופס. הנוסח אומר במפורש שמדובר בתוכן שיווקי.
  • טופס "צור קשר" לא מוסיף אף אחד לרשימת התפוצה.
  • לשמור הוכחת הסכמה: הנוסח שהוצג, מתי, ומאיזה עמוד.
  • בכל מייל שיווקי: המילה "פרסומת" בתחילת שורת הנושא, שם העסק, כתובת, דרך ליצור קשר, וקישור הסרה שעובד בלי התחברות. ב-SMS: שם העסק ודרך לסרב.
  • הסרה גם בתשובה להודעה, לא רק בקישור. רשימת ההסרה נבדקת לפני כל שליחה, ולא נמחקת.
  • הודעה תפעולית (אישור הזמנה, איפוס סיסמה) לא כוללת תוכן שיווקי.
  • לקוח קיים: החוק מתיר לשלוח לו בתנאים מסוימים גם בלי הסכמה מפורשת. הסקיל לא מחליט שהחריג חל. מסמנים בדוח "דורש אדם".

אתר שמוכר לצרכנים

רלוונטי רק אם יש תשלום או הזמנה באתר:

  • פרטי המוכר גלויים: שם מלא או שם החברה, מספר עוסק או ח.פ., כתובת, טלפון ומייל.
  • לכל מוצר: תכונות עיקריות, מחיר סופי כולל מע"מ ובשקלים, דמי משלוח, מועד ודרך אספקה, ואחריות. תוספת חובה לא מתגלה רק בקופה.
  • קישור ייעודי ובולט לביטול עסקה בדף הראשי, ולידו דרכי הביטול: טלפון, מייל, דואר וטופס. הביטול לא דורש התחברות לחשבון.
  • מדיניות ביטול והחזרות לפי הדין הישראלי, לא תבנית אמריקאית. לא כותבים "אין ביטולים ואין החזרים" בלי הסייג שהחוק דורש, ולא דמי ביטול מעל המותר.
  • אישור הזמנה במייל עם כל פרטי העסקה, כולל שם היצרן, ארץ הייצור ואיך מבטלים. בלי המסמך הזה, תקופת הביטול של הלקוח לא מתחילה לרוץ.
  • פרטי כרטיס אשראי לא עוברים דרך השרת שלנו ולא נשמרים בו. הסליקה אצל ספק מורשה, בדף שלו או ברכיב שלו.
  • בלי לחץ מזויף: שעון מבצע שמתאפס, "נשארו 2 במלאי" בדוי, או מחיר "לפני הנחה" שלא היה. אלה הטעיות.
  • את הנוסח המשפטי של התקנון ושל מדיניות הביטול מאשר איש מקצוע. הסקיל מכין שלד עם [להשלים].

זכויות יוצרים ותוכן

  • תמונות, אייקונים, פונטים, וידאו ומוזיקה רק עם רישיון שמתיר שימוש מסחרי. לכל נכס שורה בקובץ CREDITS.md: מקור, רישיון, קישור ותאריך.
  • פונט מוגן בזכות יוצרים בישראל. לפונט עברי מסחרי בתי הגופנים מוכרים רישיון נפרד לשימוש ברשת, ורישיון שולחני בדרך כלל לא כולל אותו. פונטים בקוד פתוח (OFL) מתאימים.
  • אין נכס מתאים? מציב מקום ברור ("כאן תמונת הצוות"), ולא תמונה שנלקחה מהרשת. לא מקשרים ישירות לתמונה שיושבת בשרת של אחר.
  • לא מעתיקים לוגו, טקסטים, תיאורי מוצר או עיצוב מזוהה של אתר אחר. מבנה כהשראה כן.
  • עבודה שהוזמנה מפרילנסר (צילום, עיצוב, טקסט): לפי החוק הזכויות נשארות אצל היוצר אלא אם הוסכם אחרת. להזכיר למשתמש לוודא שיש לו הסכם בכתב.
  • תמונה שנוצרה ב-AI: בלי אנשים אמיתיים, בלי דמויות ומותגים של אחרים, ובלי להציג אותה כצילום של העסק או של לקוחות. להזכיר שייתכן שלעסק עצמו אין בה זכות יוצרים.
  • המלצות לקוחות, מספרים, הישגים ולוגואים של לקוחות: רק מה שהמשתמש מסר ויש לו רשות להציג. לא ממציאים.
  • "כל הזכויות שמורות" רק על תוכן שהעסק באמת מחזיק בזכויות בו.

טפסים

  • כל טופס שולח ליעד אמיתי, והודעת ההצלחה מוצגת רק אחרי שהשרת אישר.
  • כשהשליחה נכשלת: הודעה ברורה, והפרטים נשארים בטופס.
  • בדיקת קלט גם בשרת. הגנת ספאם שלא פוגעת בנגישות (שדה מלכודת, הגבלת קצב).
  • כל פנייה נשמרת גם במקום שני (מסד או קובץ), כדי שלא תאבד אם המייל לא הגיע. פנייה שנחשדה כספאם מסומנת לבדיקה ולא נמחקת.
  • בסוף: לשלוח פנייה אמיתית אחת מכל טופס ולוודא שהיא הגיעה ליעד. הודעת "נשלח" אינה הוכחה.

ביצועים ועומס

  • לשאול כמה גולשים צפויים, ולתכנן לפי זה. בלי מספר, לציין בדוח שלא נבדק עומס.
  • רשימות נטענות בעמודים. אין שאילתה נפרדת לכל שורה ברשימה. אינדקס לעמודות של חיפוש, סינון ומיון.
  • תמונות במידות הנכונות ובפורמט חסכוני, עם רוחב וגובה מוגדרים וטעינה עצלה מתחת לקו הגלילה.
  • פונטים: עד שתי משפחות, רק המשקלים שבשימוש, עם font-display: swap.
  • הגבלת קצב על התחברות, על טפסים ועל כל פעולה שעולה כסף (קריאה למודל AI, שליחת SMS).
  • תקרה יומית להוצאה על שירותים בתשלום, והתנהגות מוגדרת כשמגיעים אליה.

גיבוי ושחזור

  • גיט מההתחלה, ושמירה בסוף כל שלב שעובד. מאגר פרטי.
  • גיבוי של מסד הנתונים ושל קבצים שהועלו, בנפרד מהקוד, למקום שאינו השרת עצמו.
  • שחזור שנוסה פעם אחת. גיבוי שלא שוחזר מעולם הוא הנחה, לא גיבוי.

SEO ושיתוף

  • כותרת ותיאור ייחודיים לכל עמוד, כתובת קנונית, וכותרת ראשית אחת.
  • תגיות Open Graph עם תמונה 1200 על 630, כדי שקישור בווטסאפ ייראה טוב.
  • sitemap.xml, robots.txt, אייקון לשונית, ועמוד 404 מעוצב שמחזיר קוד 404.
  • נתונים מובנים (schema.org) רק על מה שבאמת מופיע בעמוד.
  • סביבת בדיקות חסומה לסריקה. האתר האמיתי לא.

עברית ו-RTL

  • מאפייני CSS לוגיים (margin-inline-start ולא margin-left), כדי שהכיוון לא יישבר.
  • חצים ואייקונים כיווניים מתהפכים. לוגו, סרטון ומספר טלפון לא.
  • מספרים, טלפונים, כתובות מייל וקוד בתוך טקסט עברי עטופים בבידוד כיוון (bdi או dir="ltr").
  • פונט עברי בשמו, ראשון ברשימת הפונטים. בלי אותיות רישיות ובלי כתב נטוי להדגשה.
  • תאריכים, מטבע (₪) ופורמט טלפון ישראליים.

מה לא חובה

כדי לא לבנות מה שאף אחד לא צריך. לפי הבדיקה שלנו מנובמבר 2026, אלה אינם חובה חוקית לעסק קטן רגיל: תו נגישות, סרגל נגישות, באנר עוגיות בנוסח אירופי, רישום מאגר מידע, ממונה על הגנת הפרטיות, רכז נגישות (בפחות מ-25 עובדים), ותקנון. חלקם עדיין כדאיים. עסק שמחזיק מידע רגיש (בריאות, כספים) נמצא ברמת חובות גבוהה יותר, וצריך ייעוץ.

שלב 4: בנייה

לבנות שלב אחרי שלב לפי התוכנית, לשמור בגיט בסוף כל שלב, ולעצור כשמתגלה דרישה שמתנגשת באפיון. לא מוסיפים שירות חיצוני, עוגייה או שדה איסוף שלא אושרו.

שלב 5: דוח סיום

בסוף, טבלה אחת:

דרישהמצבאיפה בקודאיך נבדק

המצב הוא אחד מארבעה: יושם, חלקי (מה חסר), לא רלוונטי (למה), או דורש אדם. אחרי הטבלה:

  • רשימת [להשלים] שנשארו.
  • מה דורש איש מקצוע: בדיקת נגישות מקצועית בידי אדם (למשל מורשה נגישות שירות) לקביעת עמידה בתקן, עורך דין למדיניות הפרטיות, לתקנון ולמדיניות הביטול, ובדיקת אבטחה לאתר עם מידע רגיש או תשלומים.
  • מה לא נבדק בכלל (למשל עומס אמיתי, או קורא מסך).

כללים

  • לא להצהיר על עמידה בחוק או בתקן. לדווח מה נעשה ומה נבדק.
  • לא להמציא פרטי עסק, בעלי תפקידים, המלצות, מספרים או רישיונות.
  • לא לחבר שירות חיצוני ולא להוסיף מעקב בלי אישור מפורש.
  • כשדרישה לא רלוונטית, לדלג ולכתוב את זה בדוח.
  • "יישמתי" אינו "בדקתי". לכל שורה בדוח, איך היא נבדקה.
  • לפני השקה, לבדוק את הדרישה המעודכנת מול מקור רשמי או איש מקצוע.

דוגמה

קלט: "תבנה לי דף נחיתה לסטודיו לפילאטיס בחיפה, עם טופס להשארת פרטים."

פלט (תחילת העבודה): שלוש שאלות: לאן נשלחות הפניות, האם יישלח דיוור למי שמשאיר פרטים, והאם רוצים אנליטיקס. אחרי התשובות, תוכנית: חלים אבטחה בסיסית, נגישות, פרטיות, דיוור, טפסים, זכויות יוצרים, SEO ועברית. "אתר שמוכר" לא רלוונטי כי אין תשלום. שלושה שלבים: מבנה ועיצוב, טופס ושליחה, עמודי מדיניות ובדיקות. בסוף: טבלת הדוח, ובה שלוש שורות "דורש אדם": פרטי הקשר לפניות נגישות, אישור נוסח המדיניות, ובדיקה עם קורא מסך.

עוד סקילים

לכל הסקילים בספרייה